הפציעה

ההפסד הזה מבאס. מאוד. אני בטוח שאף אחד במיאמי, או מאוהדיה, היה בטוח ב-100% שינצחו, ואף הימרתי על ניצחון של סן אנטוניו, ב-5 עד 10 נקודות. 09:38 דקות לסיום, 86-79 להיט. לנארד ופארקר מורידים ל-86-82, ואז לברון זורק ג'אמפ שוט. הוא לא נוחת טוב, ומותח שריר. ההיט חייבים לקחת פסק זמן, 07:31 דקות לבאזר.

לואיס עולה במקומו, והספרס חוזרים ל-90-94, מה שמשלים ריצה של 4-17 לטובתם. ג'יימס עולה בחזרה למגרש, וקולע. 92-94, אבל הוא לא מסוגל לדרוך. צ'למרס, ספולסטרה ואלן עוזרים לו לרדת מהמגרש, והוא מקבל טיפול על הספסל. כמה דקות לאחר מכן הוא יורד לחדר ההלבשה, וכמובן לא חוזר למשחק, למרות שביקש מספולסטרה, 03:30 דקות לסיום. המאמן סירב. סן אנטוניו בורחת, ובורחת, ל-95-110, ומנצחת את המשחק הראשון. מתסכל ביותר, אבל זה רק משחק אחד. כרגע לא ידוע האם יהיה כשיר או לא למשחק השני, אך הסיכויים לטובתו.

*

החום

אני לא הולך להשתמש בחום בתור תירוץ להפסד של מיאמי, שהייתה יכולה, וצריכה, לשמור על הפער ולנצח את המשחק, אפילו בהעדר לברון. אבל זה הסיפור של המשחק. מי שלא ראה, הלך המזגן. הטמפרטורה הגיעה ל-90 מעלות פרנהייט (32.2 מעלות צלזיוס, עם 55% לחות), והמשחק הזכיר את "משחק הסאונה" הידוע מ-1984, במסגרתו המזגן הלך (לכאורה) בבוסטון גארדן, במסגרתו הטמפרטורה הגיעה ל-36 מעלות (צלזיוס), ואף ניתן בלון חמצן לקארים עבדול ג'באר. מיותר לציין כי בוסטון ניצחה, כל הדרך לניצחון ב-7 משחקים.

הסיפור הזה השפיע על כל אחד בצורה שונה. היו כאלה שזה פגע בהם-"היו נסיבות יוצאות דופן, אף פעם לא שיחקתי בבניין כזה..היה חם מאוד, כולם יכלו להרגיש את זה" (ג'יימס), "זה פגע לי ב-Wheelhouse (מונח בבייסבול שמתאר האזור שממנו הסיכוי יותר גבוה לעשות הום ראן-ר.ו)", ריי אלן, והיו כאלה שלא הושפעו: "לא אכפת לי. אני מטקסס (ותקופת היורה-ר.ו), בן אדם. לא יכולנו להשקיע במזגן בתיכון", כריס בוש. "הרגשתי כאילו אני משחק באליפות אירופה. אף פעם לא היה מזגן באירופה, אז זה לא הפריע לי בכלל"-טוני פארקר.

אחד מבכירי הליגה, רוד ת'ורן, אמר כי הוא מצפה שהמזגן יתוקן עד יום ראשון בלילה (בין ראשון לשני בישראל), לקראת המשחק השני בסדרה. ת'ורן הוסיף כי אפשר לשחק בתנאים האלה, וכי שתי הקבוצות סבלו מהעדר המיזוג באופן שווה. אם הבעיות לא יפתרו עד אז, הליגה רשאית לדחות המשחק ביום.

*

ריי אלן

כדי לנצח את הסדרה, מיאמי חייבת עוד מישהו שיתעלה מלבד ג'יימס, וויד, ובוש. היא מצאה את האיש שלה-ריי אלן. הוטרן קלע 16 נקודות עם 3 מ-8 מהשלוש, והיה כל הספסל של מיאמי. ידיו של ג'יזוס שאטלוורת' היו בכל מקום, והוא חטף 5 פעמים, אחת הכמויות הגבוהות ביותר בגמר (השיא שייך לרוברט הורי, עם 7 חטיפות). אלן קרוב לשבירת שיא נוסף של הורי, 56 שלשות בסדרות גמר. אלן קלע 44, כאשר הורי שיחק ב-7 סדרות, ואלן ב-4 (כולל הסדרה הזאת).

16 הנקודות של אלן מתוך ה-20 של מיאמי בספסל היו מצויינות, אבל הספסל של מיאמי חייב לתרום יותר מ-20 נקודות במשחק. הספסל של הספרס קלע 34 נקודות, ו-14 הנקודות הללו עשו את ההבדל (למרות שבלעדיהן, ס"א עדיין היו מנצחים, 95-96). אנדרסן לא השפיע על המשחק, עם 2 נקודות ב-17 דקות, וקול, שנקרא לדגל לאור בעית העבירות של צ'למרס, תרם 2 נקודות בלבד, ובאטייה לא קלע. נכון שיתכן ומדובר בהשפעת החום, ומוקדם מדי כדי להסיק מסקנות, אבל אם הספסל של מיאמי ימשיך ככה, יהיה להם קשה מאוד לנצח, אפילו אם לברון, וויד, ובוש, יקלעו ביחד 70 למשחק (40-20-10).